כבכל שנה שוב אנו מתחילים “מבראשית”. בפרשה זו טמון סוד בריאת העולם לפני 5751 שנה. מדוע התורה המשמשת כספר חוקים של האומה הישראלית מתחילה דווקא בסיפור בריאת העולם?
בריאת העולם מידי הקב”ה מחזק בנו את האמונה במנהיגו של ובוראו, שהיא היסוד לכל שמירת התורה. רש”י מביא בפתח פירושו על התורה את מאמרו המפורסם של רבי יצחק העונה לשאלה זו ממבט שונה: “שאם יאמרו אומות העולם לישראל: ליסטים(שודדים) אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים (יושבי כנען) הם (ישראל) אומרים להם-“כל הארץ של הקב”ה היא ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו” תשובה זו מלווה את העם היהודי במשך כל שנות קיומו ומהווה את הבסיס לזכותו של העם היהודי להתיישב בארץ ישראל.
ששת ימי בראשית
בעולם שרר תוהו ובוהו ולכן בראשית קבע והבדיל הקב”ה תחומים מוגדרים בעולמו במשך הימים הראשונים.
ביום הראשון- הבדיל הקב”ה בין האור לבין החושך: בחלק משעות היממה הנקרא יום ישלוט האור, ובחלקו השני הלילה החושך.
ביום השני-מים עליונים מעל הרקיע ומים תחתונים מתחתיו. בתחילת היום שלאחריו נקוו המים, שעד כה כיסו את הארץ, למקומות הנמוכים שם נוצרו ימים ואגמים ובשאר המקומות נתגלתה האדמה.
ביום השלישי-לאחר שנראתה היבשה נתן בה אלוקים את כח הצמיחה והארץ החלה להוציא אילנות נושאי פרי ועשב.
ביום הרביעי-ניתנה הפקודה למאורות, הירח השמש, שנבראו בעצם כבר ביום הראשון עם האור, ולקבוע את מקומם ברקיע השמים. מסופר בתלמוד ובמפרשים שבתחילה נבראו השמש והירח בגודל שווה, עד שבאה הלבנה לפני הקב”ה ואמרה: “וכי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד”? בתגובה אמר הקב”ה: “לכי ומעטי את עצמך, אך כדי לפייסה על שנתקטנה צירף אליה את הכוכבים.
ביום החמישי-נבראו השרצים והזוחלים למיניהם, הדגים והעופות. כדי שלא יתמעטו, היות ודרכו של עולם לצוד אותם, בירך אותם הקב”ה שיפרו וירבו.
ביום השישי-נבראו תחילה כל החיות והבהמות ואח”כ ברא אלוקים את האדם. מעפר האדמה יצר את גוף האדם ולאחר מכן נפח באפו “נשמת חיים”.
האדם הראשון בגן עדן- “וייטע אלוקים גן עדן…”-צמחיה עשירה על כל סוגיה וארבעה נהרות שמימיהם משקים את הגן. על כולם מופקד האדם הראשון. הקב”ה מזמן לפניו את כל החיות “ויקרא האדם שמות, לכל הבהמות ועוף השמים ולכל חיית השדה.”
למרות כל מגוון היצורים הסובב אותו הרגיש האדם בודד, בהיותו שונה ומוזר מכל היצורים שעברו לפניו. המסקנה ברורה: “לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו” , הקב”ה מפיל עליו תרדמה ולוקח את אחת מצלעותיו ממנה הוא יוצר לו בת זוג, האדם מגיב בשמחה למראה זוגתו: “זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי, לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה.”
