הלכות בן אדם לחברו
דרש רבי אלעזר בן עזריה: נאמר בתורה על יום הכפורים, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם "לפני ה'" תטהרו. עבירות שבין אדם למקום (לה') יום הכפורים מכפר (אם עשה תשובה), עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה (כלומר יפייס) את חברו. ולכן אם הקניט את חברו, או פגע בו בכל דרך שהיא, חייב לפייסו שימחל לו על מה שנעשה.
מי שהזיק את חברו , אף על פי שהוא נותן לו (כלומר משלם לו על הנזק שגרם), אין נמחל לו עד שיבקש ממנו (מחילה), שנאמר (לעניין אבימלך שלקח את שרה מאברהם אבינו, ואמר לו ה') "ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה", ואילו לא היה אברהם מוחל לו, לא היה עונו נמחל. והיינו שמלבד מה שצריך לחזור בתשובה לפני ה' על אותו עוון שהזיק את חברו, צריך גם לפייס את חברו שימחל לו.

וכשמבקש מחילה מחברו, אין ראוי לחברו להכביד עליו ולסרב למחול לו. ומניין שאם לא מחל לו שהוא אכזרי?, שנאמר "ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך".