פרשת וישלח

"וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר"-

נשא פעם דברים רבנו הסבא קדישא החפץ חיים זצ"ל באסיפת ועד הישיבות, שנתכנסה אודות החזקת התורה אמר בתורה הקדושה כתוב: שהמלאך נאבק עם יעקב אבינו שהוא היה אחרון שבאבות, וצריכים להתבונן בשביל מה המתין המלאך כל כך הרבה ולא נאבק מיד עם אברהם או עם יצחק, אבל העניין הוא כי ידוע שאברהם אבינו הוא עמוד החסד ועמוד העבודה זהו יצחק שפשט צווארו לשחיטה, בהר המוריה ועמוד התורה זהו יעקב וכמ"ש "תתן אמת ליעקב", "ויעקב איש תם יושב אהלים" באוהלה של תורה .

שרו של עשיו יכול היה לסבול את החסד של אברהם אבינו, ואת העבודה של יצחק אבינו, אך כאשר הגיע לתורתו של יעקב אבינו כאן החליט לצאת למאבק ולמלחמה ואזר כוח להתנפל על יעקב, ומאז ועד עתה המלחמה נטושה תמיד כלפי התורה לומדיה ומחזקיה, תלמידו ה"ה רבי אלחנן סרמן זצ"ל מבאר בדרך דומה אמרו חז"ל ויתר הקב"ה על עוון עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, ולא ויתר על עוון ביטול תורה שנא' "על עוזבם את תורתי" הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו טעם הדבר, נראה שכששני צדדים לוחמים זה בזה אפילו כשיהיה לאחד מהם ניצחון, על חברו מ"מ עדיין לא נגמרה המלחמה, שאפשר ומחר ינצח חברו אבל כשהאחד תקף מחברו את כלי הזין שהיה בידו וחברו נשאר בלי כלי זין בזה נגמרה המלחמה, כי אי אפשר להילחם בלא כלי מלחמה, כן דוגמת זה במלחמת היצה"ר, אשר העיד הקב"ה בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין ושום כלי מלחמה אחר לא יצליח עליו, רק לימוד התורה אם כך כשישראל הן בטלין מלימוד התורה איבדו את הכלי מלחמה שלהם ואין להם במה ללחום כנגדו מה שאין כן אם נכשלו בעוונות

אפילו היותר חמורות מ"מ יש תקווה שאפשר וע"י לימוד התורה יתעוררו לתשובה וזה כלול במאמרם ז"ל שהמאור שבה מחזירן למוטב ולכן היצה"ר מתאמץ ומתחזק לבטל מלימוד תורה יותר מכל המצוות אמר רבנו בעל החפץ חיים זצ"ל לא אכפת לו ליצר הרע שיהודי יתענה ויבכה ויתפלל כל היום ובלבד שלא ילמד והנה אברהם אבינו היה עמוד החסד ויצחק עמוד העבודה ויעקב היה עמוד התורה ועל כולן לא התאמץ היצה"ר כל כך לבטלן כמו את יעקב דבר זה מלמדנו שעיקר השתדלותו של היצה"ר הוא בביטול תורה .

אלכסנדר מוקדון הכובש הגדול שאל את חכמי ישראל מה יעשה אדם ויחיה תשובתם הייתה מופלאה ימית עצמו רק אלכסנדר מוקדון עצמו ידע למה הם מתכוונים ועד כמה הם צודקים משום שהוא אלכסנדר הגדול לא ידע מנוחה מגיל צעיר רצה לחיות לתור עולם לכבוש ארצות להשיג לחטוף לבלוע למשול יום מנוחה אחד לא היה לו כל חייו התנסה במלחמות כיבושים ניצחונות רק דבר אחד חסר לו מנוחת הנפש שלווה מרגוע סיפוק לבסוף כרע נפל במחלת הקדחת אי שם בגבול הודו והוא בן שלושים ושלוש מה יעשה האדם ויחיה שאל וענו לו יעצור לרגע יתנתק מהעולם מהטרדות והלחץ יאטום אוזניו מפני העולם שבחוץ כדי לחוות את העולם הפנימי והרוחני ילמד דף גמרא ישמע שיעור תורני יחווה שעה של עונג כה רב כובש ומציף שלא לדבר על כך ששעה זו תנחילו עולם הבא אבל הוא יהיה על ידה גם בן העולם הזה נאמר זאת התורה אדם כי ימות באוהל ודרשו חז"ל שאין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה אמנם הסוד הוא שמי שממית עצמו עליה חי בה מאושר הוא .

בספר הנפלא אש דת מסופר הרבי מאוזרוב חלה והרופאים קבעו אפיסת כוחות הוא לומד מבוקר עד ערב בעומק העיון כאשר בעין אחת הוא עיוור לחלוטין ובשניה רואה בכעשרה אחוזים מכוחה איך אפשר ללמוד כך גזרו עליו מנוחה רותק למיטתו יום ויומיים ולפליאת הרופאים הלך ונחלש יותר ויותר התחנן שירשוהו להיכנס לחדר לימודו ולו לשעה קלה הרשוהו ישב לשולחן פתח ספר וראה זה פלא כוחותיו שבו אליו והחל ללמוד בשקיקה ובשקידה כלום אינך מבין אמר לרופא המשתומם כי הם חיינו התורה עבורי היא כאוויר לנשימה כי הם חיינו זו צריכה להיות הרגשתנו שהתורה היא עבורנו סם חיים הרבי מאוזרוב הבין שיש פתרון אחד ויחיד למכאוביו וזהו לימוד התורה הוא רצה להשתמש רק בתרופה אחת לשיכוך כאביו והיא התורה .