קוראים יקרים

כתוב בפרשה: "וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו"…..

כתוב שיעקב אבינו היה מתיירא מפני חיות רעות ולכן לקח אבנים ושם אותם מסביב לראשו כשמירה, שואלים וכי איזה שמירה זו, האם החיות לא יכולות להסית את האבנים ולהגיע אליו, וכן שהציב מקלות בשוקת המים כאמצעי טבעי להולדת עקודים, וכי היה צריך שיעשה כך.

מכאן למדנו שבאמת רוב הנהגת האדם שמירתו, פרנסתו, בריאותו וכו.. הכל בדרך נס וכל דבר שאדם עושה בשביל זה אין בזה כמעט שום תועלת, רק למען לנסות את האדם "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה".. העלים הקב"ה את כל הניסים הנסתרים, והניח לאדם לחשוב שאולי הוא כן תורם משו ביכולות שלו.

ומה שעשה יעקב עם האבנים וכו עשה כן כדי למעט את הנס. ואנשי כנסת הגדולה הבינו ענין זה ותקנו לומר "על ניסך שבכל יום עמנו"…

עוד כתוב בפרשה: "וירא ה' כי שנואה לאה" – האדם חושב כל עוד שלא פגע ישירות באדם אחר הוא נחשב צדיק, איש אינו מעלה בדעתו שעלול הוא להתחייב בעונש חמור על עבירות שבין אדם לחברו מבלי לפגוע בו ישירות. לאה אמנו כידוע זכתה בשישה שבטים משום ששנואה הייתה, ושואלים היכן שכרה של רחל אמנו הרי היא נתנה לאחותה את הסימנים היא כביכול וויתרה להתחתן הם אבי האומה יעקב אבינו וגם שהיה כתוב ויאהב את רחל מלאה חלילה לחשוב שזו הייתה אהבה חיצונית, אלא רק בגלל מעשיה הטובים, אם כך מה יותר מזה ממסירות נפש למסירת הסימנים.

למרות הכל בגלל שבעקיפין התכבדה רחל בקלון אחותה, נענשה בעונש של העקרות. אנו רואים גם שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה