קוראים יקרים,

כתוב בפרשה: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא:"

מסבירים המפרשים: ישנם פעמים שנראה לנו לכאורה עוול ח"ו בהנהגת העולם צדיק מבקש פיסת לחם לשבור רעבונו ובגד לכסות גופו והרואה עומד ושואל היד ה' תקצר להעניק לו שלא יצטרך לפשוט יד לעזרה, אולם אמר החפץ חיים דומה הדבר לגביר שלו בן יחיד שחלה ונפל למשכב הרופאים נלאו למצוא תרופה למחלתו עד שבא רופא גדול ובמומחיותו הצליח לרפאות את הילד אך הזהיר את אביו להשגיח עליו שלא יבוא דבר מאכל שיש בו בשר שמן לתוך פיו כי בנפשו הוא, ויהי היום והאב נסע לעיר אחרת לרגל מסחרו וצווה לאמו להשגיח על בנה כפי הוראת הרופא, באחד הימים ישבה אמו לאכול ארוחת צהרים עלה ריח הבשר באפו של הבן ניגש אל השולחן ולקח חתיכת בשר שמן תחבה אל פיו ונס החוצה כמובן תקפה אותו שוב מחלתו וכששב אביו מדרכו מצא את בנו מפרפר בין החיים והמוות, וירץ מיד אל הרופא המומחה ובקול בוכים התחנן לפניו להציל את בנו יחידו מרדת שחת והוסיף שמהיום לא ייסע עוד לרגל מסחרו וישגיח על בנו לאחר מאמצים מרובים הצליח הרופא להסיר את סכנת המוות שריחפה על הבן, לאחר זמן ערך האב סעודת מרעים לבני משפחתו וידידיו כאשר הוזמנו האורחים להתיישב ליד השולחנות הערוכים גירש האב את בנו מהאולם האורחים תמהו לפשר הנהגתו המוזרה של האב האכזר שאינו מתייחס לתחנוני הילד לאפשר לו להשתתף בסעודה איש מהם מלבד האב עצמו לא ידע ולא הבין כי בהתאכזרו אל בנו הוא היטיב עמו טובה גדולה ואמיתית  מהעושר והאושר המדומה ובני אדם עומדים תמהים ומשתוממים אך למעשה איננו מבינים את הנהגתו יתברך מאמינים אנו בלב שלם שכל מעשי ה' הם לטובה כי צדיק וישר הוא ויודע כי יפה עניות לישראל ואל לנו להתרעם על הנהגתו.