פרשת ניצבים

קוראים יקרים.

כתוב בפרשה: אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: במדרש מובא למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ מ-49 שבתורת כהנים, הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו התחיל משה לפייסם, אתם נצבים היום הרבה, הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו (רש"י) .

הקשה רבי אליהו לופיאן זצ"ל מהו הפיוס שאמר להם משה הרבה הכעסתם למקום וכו' ואתם קיימין לפניו וכי הקללות לחינם נאמרו.? והלא אמרו חז"ל בגמרא במסכת בבא קמא כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן יוותרו מעיו ומה תשובה יש בזה על שאמרו מי יכול לעמוד באלו?

אלא ביאר העונשים והיסורים שהקדוש ברוך הוא מביא על האדם, אינם בתור נקמה ח"ו אלא הכל לטובת האדם יסורים מלשון מוסר כי ע"י הייסורים מתייסר האדם ולבו נשבר בקרבו ואז מוכן הוא לתשובה, כמו שנאמר זבחי אלוקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה, וביאר הגאון מוילנא זצ"ל כאשר רוצים לזרוע שדה צריכים לחרוש את האדמה ולהפוך הרגבים ואז יכולים לזרוע אבל בלי חרישה האדמה תשאר קשה ולא יפול בתוכה הזרע, כן הוא לב האדם הייסורים חורשים את לבו ועושים אותו רך לב נשבר ונדכה ואז יוכל לזרוע בתוכו ולהצמיח תבואת התשובה .

כשבני ישראל הוריקו פניהם לשמע הקללות ונשבר לבם בקרבם הרי הושגה התכלית עוד בטרם נתקיימו הקללות ושוב אין צורך להביאן עליהם ולייסרם, זהו תוכן פיוסו של משה אמנם כל זה נכון לגבי אלה שהשמועה זעזעה אותם והיוותה תחליף ליסורים בפועל, אבל אדם שהתברך בלבבו לומר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך, למרות ששמע את דברי האלה אינו נכנע לגביו אין עצה אחרת אלא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה .

הרי לנו מה בין אלה שהוריקו פניהם לשמע הקללות לבין ההולכים בשרירות ליבם הראשונים סילקו את הפורענות מעליהם ע"י פחדם ושבירת ליבם ונשארו חיים ונצבים אבל אלו שהסירו פחדם והלכו בשרירות ליבם באמרם ודאי ה' יסלח לנו ושלום יהיה לנו הגבירו את חרון אף ה' בהם ולא יאבה ה' סלוח לו ורבצה בו כל האלה הזאת .

מעשה נורא סיפר רבי יעקב מוצפי זצ"ל ,משפחה אחת בירושלים בנם הקטן היה בוכה יומם ולילה הוריו פנו לרופאים מומחים ביותר ולאחר בדיקות שונות ומשונות לא מצאו ארוכה החלו ההורים לפנות לחכמים בעלי הקמיעים והסגולות למיניהם ולא עלתה בידם מאומה עד שהגיעו מים עד נפש וקצו בחייהם והנה יום אחד הלכה אמו לשוק ובדרכה מצאה על הארץ דף של חומש לקחה אותו ואמרה אולי הקדוש ברוך הוא ישלח רפואה לבני ע"י הדף הקדוש הזה כשהגיעה לביתה ניקתה את הדף שהיה מלא באבק דרכים והניחה אותו תחת הכר שהבן ישן עליו ונשאה תפילה חרישית ריבונו של עולם אני איני יודעת קרוא וכתוב אך יודעת אני שדף זה שמצאתי דף קדוש הוא יהי רצון שיהא דף זה עלה לתרופה עבור בני ומאת ה' היתה זאת אותו ערב בפעם הראשונה בחייו ישן הבן בנחת ובשלוה ללא צעקות וללא יללות כאשר הרגיש הבעל בשינוי אצל הבן פנה לאשתו ושאלה האם היא יודעת פשר הדבר האשה ניגשה למיטת הבן והוציאה מתחת הכר את דף החומש והראתה לו ואמרה האם יש לך קמיע טוב יותר מהחומש הבט וראה מה גדול כוחה של תורתנו הקדושה אך כאשר ראה הבעל את הדף אחזתו בהלה ופנה לאשתו ואמר מה עשית הלא דף זה מפרשת כי תבוא העוסקת בקללות וכתוב בו יככה ה' בשיגעון ופחדת לילה ויומם בבוקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בוקר אמרה האשה וכי מאין לי לדעת מה כתוב בדף ידעתי שדף זה מהתורה הקדושה ואמרתי בזכות התורה ובזכות השמות הקדושים הכתובים בו ישלח ה' רפואה שלמה לבני והנה ה' עזר אחר שסיים רבינו לספר מעשה זה הוסיף ואמר ראו מה כוחה של אמונה שמהפכת את מדת הדין למדת רחמים והקללות הנמרצות נהפכות לברכות מעולות ונשגבות .

וניתן לבאר באופן נוסף בני ישראל בשמעם את הקללות, הוריקו פניהם ואמרו מי יכול לעמוד באלו בחשבם שהקדוש ברוך הוא כשיכעס עליהם יביא את כל הקללות יחד, ואז באמת מי יכול לעמוד באלו, פייסם משה ואמר הרבה הכעסתם למקום והרי אתם קיימין לפניו הרי שאין הקדוש ברוך הוא מביא עליכם כליה תיכף ומיד אלא מביא את הייסורין בהדרגה ומצפה שיבין האדם את סיבת הייסורים וישוב בתשובה ורפא לו ורק כאשר מתמלאת הסאה ואין שבים בתשובה אז הקדוש ברוך הוא מביא את הקללות החמורות .