פרשת כי תצא

לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ. (כג. ה,ו)

לגבי עמון ומואב אמרה תורה כי אסור להתחתן עימם עד עולם על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים בצאתכם ממצרים .

מבאר הרמב"ן עמון ומואב הם הצאצאים של לוט, ולוט ניצל בזכות אברהם, אם כך היה עליהם להכיר טובה לצאצאי אברהם, ואם לא עשו כך הם גרועים במידותיהם ובעבור זה לא יבואו בקהל ה' עד עולם, נחשוב כמה אנו חייבים טובות לידידים לקרובים ולמשפחה הקרובה ביותר כי נמצאים איתם בבית ומקבלים מהם טובות השכם והרעב כל הזמן ממש אהה כמה יש להיזהר לא להיות כפוי טובה .

הבעיה כי למישהו זר עוד יש לנו רגש של הכרת הטוב אבל לקרובים מאד לא תמיד אנו משתדלים להזהר שלא לפגוע בו או להזהר בכבודו, אמנם כיצד נוכל להוכיח בעל את אשתו, אב את בנו או כל אדם בלא שיפגע נחכים מהסיפור שלפנינו.

מעשה במלך ספרד ששמע על אדם אחד שהיה אומן גדול בקליעה למטרה וכל יריה שלו פגעה במדויק במטרה המלך שגם הוא התמחה באמנות זו הזמין את האיש לארמונו וביקש לעשות עימו תחרות בפני כל שריו ועבדיו והנה ביום המיועד יצאו המלך והאמן לאתר מיוחד בו הועמד לוח הקליעה והכל היה מוכן ומזומן לפתיחת התחרות כמקובל בתחרויות אלו המלך ומתחרהו היו עריכים לקלוע את הכדורים בתוך עיגול מסוים ומי מהם שידייק ביותר ולא יחרוג מהמקום המסומן הוא הזוכה מפני כבוד המלכות התבקש המלך לפתוח את התחרות עד מהרה נוכחו הכל לדעת שאכן יש לו מומחיות רבה בקליעה וכל הכדורים שיצאו מקנה הרובה נכנסו אל תוך העיגול ברם היריות לא פגעו ממש ממש, באותו סנטימטר אלא בהפרשים מצומצמים זו לזו ולכן נוצרו בתוך העיגול נקבים רבים עכשיו הגיע תורו של המתחרה השני הוא מתחיל לירות כדור אחד כדור שני שלישי ושופטי התחרות מצביעים בפני המלך על העובדה שאף כדור לא נכנס אל תוך העיגול המלך כבר בטוח בניצחונו הגם שאחד ממקורביו של המלך העיר את תשומת לבו לכך שאמנם הכדורים לא קולעים פנימה אבל משום מה כל הכדורים קולעים ממש באותה נקודה ובאותו נקב בו חדר הכדור הראשון נכנסו אחר כך גם כל הכדורים האחרים אם כי כאמור אף אחד מהכדורים לא היה בתוך העיגול אלא מחוצה לו המלך האזין לדברים שנאמרו לו אך לא שת ליבו גם לכך גם כל השרים שהיו נוכחים בתחרות הסכימו ביניהם שהמלך ניצח שהרי כל הכדורים שלו היו בתוך המקום המסומן בניגוד לכדוריו של האדם השני שיצאו אל מחוץ לעיגול .

אבל כאשר הלכו הכל לבתיהם והמלך נשאר לבדו עם האיש, פנה אמן הקליעה אל המלך ואמר לו שמח אני בשמחתך אדוני המלך וקח נא את ברכותי על ניצחונך אבל ברצוני ללחוש לך סוד קטן האם הבחנת בכך שהכדורים שלך עשו נקבים נקבים רבים בתוך העיגול ואילו אני הצלחתי לירות את כל הכדורים באותו נקב ממש האם כל זה לא עורר אצלך מחשבה כלשהי, מאחר והמלך לא ידע לאן חותר האיש בדבריו לא הגיב והאמן המשיך ואמר בענוות חן דע לך אדוני המלך שהאמת היא שהייתי יכול להשיג תוצאות הרבה יותר טובות ממך ולכוון את הכדורים אל תוך העיגול ובאותו נקב ממש ומה שעשיתי כשכיוונתי את כל יריותי אל מחוץ לעיגול לא עשיתי אלא לכבודך כדי להראות לכולם שאתה המנצח ומה גם שחששתי שאם אגרום לך בושה תענישני כהוגן וכדי להוכיח לך שאני דובר אמת והתמחותי בקליעה היא עצומה יריתי את כל הכדורים לאותו סנטימטר למען תשכיל מזה שאם אני מסוגל לכך הרי שבעצם לא הייתה לי כל מניעה לירות אל תוך העיגול רק עכשיו הבין המלך שהאיש העומד לפניו ניחון לא רק באמנות הקליעה אלא מצטיין גם בישרות ובחכמה לא רגילה בתבונה ובדעת, ויודע לכלכל מעשיו מתוך שיקול הדעת הוא הזמינו להיכנס לטרקלין האוצרות שלו והעניק לו מתנות רבות .