קוראים יקרים:

 

כתוב בפרשה-"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם…"-

האדם העומל בלימוד תורה זקוק ל"סיעתא דשמיא" , ודבר זה אינו תלוי ביגיעה בלבד, שכן יתכן שאפילו התייגע ויתאמץ " ישכחם היצר ויעברם מלבו",

השכל של האדם מתחדד אך הוא אינו משתנה ,אם רוצים לזכות לקניין תורה אמיתי צריכים לתת מקום לבורא עולם,

משל למה הדבר דומה?-

משל למלך שהייתה לו בת יחידה, בא אחד מהמלכים ולקח אותה לאישה, וכשרצה לילך עם אשתו לארצו, אמר לו המלך: בתי שנתתי לך יחידה היא , לפרוש ממנה איני יכול, ולהגיד לך לא לקחת גם איני יכול בגלל שאשתך היא, לכן אני מבקש ממך שכל מקום שתלכו אליו , תעשו לי חדרון קטן שאוכל לגור בו לידכם.

הנמשל-

כך אמר הקב"ה לעם ישראל: "נתתי לכם את התורה , לפרוש ממנה איני יכול, לומר לכם אל תטלוה איני יכול, אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו.

כמו שנאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכו".

מלמדים אותנו המפרשים-

אם אדם לומד בלי שמייחד מקום בליבו להקב"ה, אזי התורה היא אחרת.

לכן אדם צריך לדעת שאם הלב מלא בענייני העולם הזה, ממילא אין בו מקום לבורא, חובה על כל אחד ואחד לחפש ולמצא בהתקרבות לה' , לבנות מקום בליבו שהתורה והקב"ה יגורו בו ביחד.

ורק אז יזכה לקניין תורה אמיתי.