קוראים יקרים,

כתוב בפרשה :"כי אני הכבדתי את לבו "…

מפרשים רבים שאלו איך הקב"ה הכביד את לב פרעה, הרי בכך נטל ממנו את הבחירה לשלוח את בני ישראל מארצו?

מסבירים המפרשים בדרך משל- יהודי אחד היה בסכסוך עם גוי והם הגיעו לבית משפט בפני שופט נוצרי, עמד היהודי ושלח לו לשופט מתן נאה בסתר, שאל אותו השופט כיצד הנך שולח לי שוחד הלא בתורתכם כתוב שאסור לתת שוחד לדיין, כי יש סברא בדבר שהרי לב הדיין יטה אחרי הנותן שוחד והדין שיוציא לא יוכל להיות אמת?

ענה לו היהודי – אילו היית יהודי והיו באים לפניך ראובן ושמעון לדין הרי דעתך על שניהם שקולה ושווה, והדין יכול להיות דין אמת, ולכן אין לתת שוחד כי ליבך יכול להטות לכיוונו.

אך לא כך הדבר כאשר באים יהודי וגוי לדון בפני שופט גוי כאן דעתו של השופט אינה שקולה ואינה שווה לשניהם, לבו של השופט כבר מלכתחילה נוטה לצד הגוי וכדי לאזן שלחתי לך שוחד.

סיפור זה יכול לשמש משל נאה על השאלה של הכבדת לב פרעה, רצונו האמיתי של פרעה לא לשלוח את בני ישראל אבל בגלל הסבל הגדול שהיה לו ולעמו מהמכות, עמד לפעול כנגד רצונו. יציאה בתנאים אלו לא הייתה נחשבת לפרעה כזכות, הואיל ומה שנעשה היה באונס, חיזוק לבו ע"י ה' היה כדי לא לשלול ממנו את הבחירה, אלא כדי להסיר ממנו את יראת המכה, על ידו שב פרעה לרצונו האמיתי שהוא לא לשלוח את בני ישראל.

אז מקשים שוב המפרשים, הרי גם תשובה מתוך ייסורים מועילה- מסבירים המפרשים תשובה מתוך ייסורים מועילה רק כאשר הייסורים מעוררים את האדם מתרדמת הסכלות ובין בשכלו את אשר העווה ומתחרט על מה שעשה חרטה גמורה, אז יהיה אפשר להגיד שחזר בתשובה. אבל פרעה רצה לשלחם לא מפני שחזר בתשובה אלא מפני שגברו עליו הייסורים.