קוראים יקרים,

כתוב בפרשה:" וישב יעקב וגו'…"

ביקש לישב בשלווה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב….-

שואלים המפרשים וכי מה אכפת לו להקב"ה שצדיקים ישבו בשלווה בעולם הזה?-

מסבירים שאם היה נשאל אחד מאתנו מה היה רוצה כדי להגיע לדרגה עילאית ברוחניות, ברור שתשובתו תהיה – בית מרווח, עם חדר ללימוד, וספרי קודש בספריה גדולה, כמו כן כלים נאים המרחיבים את דעתו של אדם. וכמובן מצב כלכלי טוב, כדי שראשו לא יהיה מוטרד.

כאשר נתבונן על אדם זה המשתוקק לחיים קלים, ונשאל מדוע לא יוכל להגשים את ייעודו הרוחני במצב בו הוא נתון בשעה זו, ללא מילוי משאלותיו הגשמיות, נגיע למסקנה שקשור הוא בעבותות אהבת החומר, ומכאן תשוקתו וכיסופיו לחיי רווחה. אדם זה מוטעה מיצר הרע, ומרמה את עצמו, שע"י כך יהיה ראשו פנוי ללימוד התורה, לשמה.

אנו למדים מכך שעבודתו של האדם אינה להשיג את מה שאין לו בגשמיות, אלא להסתגל ולקנות חכמה במצב שהוא נמצא בו. הדבר תלוי אך ורק בו. ובכוחו להשכיל ולהשלים עם מצבו לבל תופרע עבודתו הרוחנית, ממצבו הגשמי, לכן בכל מצב ומצב שאתה נמצא בו הוי מודה להקב"ה במאוד מאוד, דבר זה הורונו חז"ל באמרם, אם ירגיש האדם להודות לה', בין על מידה טובה ובין על ההיפך, ח"ו. והצדיק שקרוב לשמים נתבע על כך יותר מאחרים, וזה מה שאמרו חז"ל "ביקש יעקב לישב בשלווה".. ולא רק שלא ישב בשלווה אלא קפץ עליו רוגזו של יוסף. ומפני מה? מפני שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה.