קוראים יקרים,

כתוב בפרשה: "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו"..

שואלים המפרשים- איך יתכן שיצחק לא הכיר את עשיו והרי דרך חכמים שיודעים לעמוד על טיבו של אדם, וק"ו כשמדובר בבנו, ואף שכתוב "ותכהינה עיניו מראות" – הרי בוודאי רבקה סיפרה לו על מעשיו הרעים.?

אפשר לומר שבאמת יצחק הכיר היטב את עשיו, ידע שהוא בבחינת חזיר הפושט את טלפיו לאמור ראו כי טהור אני. וראיה לכך שהכיר מהותו של עשיו, שלא היה שגור שם ה' בפיו, ולכן אמר לו "גשה נא ואמושך בני". וראיה נוספת שלא ברך את עשיו בברכת אברהם. אלא נתן אותה ליעקב.

אז שואלים המפרשים שוב מדוע אהב יצחק את עשיו?

יש אומרים בדרך חינוך יש את היד המקרבת, שאם הבן לא מכבד את ההורים צריך להרחיקו בכלל.

אך אם הבן כמו עשיו למרות שלא הלך בדך הוריו ולמרות זאת עדיין מכבדו ועדיין מנסה להראות לו שהוא בסדר, ושהוא מתנהג כראוי , אז כדאי לקרבו כי יש תקווה שאולי ישוב במשך הזמן מדרכו הרעה., כידוע עשיו היה מכבד מאוד את אביו שהיה משרתו היה לובש בגדי מלכות, ולכן יעקב גם פחד ממנו, שרצה להרגו כי ידע שיש לו זכות גדולה בכיבוד הורים.

ולכן יצחק אהב את עשיו כי רצה לקרבו, וזה היה רק משיקולים חינוכיים .

עוד כתוב בפרשה:" "ויִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו": אמרו חז"ל בזמן שהקול קול יעקב אין הידיים ידי עשו ובזמן שאין הקול קול יעקב אז והידיים ידי עשו, כלומר בשעה שקולו של יעקב נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אז אין ידיו של עשו יכולות לשלוט, ובזמן שאין קולו של יעקב מצפצף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אז עשו יכול לשלוט בידיו, יש להבין מנין לחז"ל להוסיף בפסוק את המילה "אין" ולדרוש בזמן שאין הקול קול יעקב אז והידיים ידי עשו הרי בפסוק לא כתוב כלל תיבת אין ואדרבה משמע להיפך שהקול קול יעקב והידיים ידי עשו באותו זמן .

הנה נאמר במדרש על פסוק זה "בזמן שהקול קול יעקב נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין הידיים ידי עשו שולטות בכם" והקשה הגר"א ז"ל מוילנא הרי לפי זה היה צריך להיות כתוב "הקול קול יעקב ואין הידיים ידי עשו" ואילו מלשון הכתוב נראה שאף על פי שהקול קול יעקב מ"מ הידיים ידי עשו, ותירץ שבתורה נכתבה מלה זו חסרה "הקל" בלי האות וא"ו כלומר כאשר קול התורה הוא חלש וחסר, או אז ידי עשו שולטות אבל כאשר קול יעקב הוא מלא בלי הקלה וחולשה אז אין הידיים ידי עשו שולטות בכם.