פרשת פיקודי –

קוראים יקרים

כתוב בפרשה: "אלה פיקודי המשכן משכן העדות"-

כלל ראשון בדרכי המלחמה-דע את האויב, לפני מלחמה אדם צריך להכיר את אויבו ולדעת מהם טכסיסיו, כדי לחשב את ההגנה והשמירה ממנו.

אף במלחמת היצר, חייבים קודם כל לגלות את טכסיסיו וכלי מלחמתו, וכך אדם ידע כיצד לנהוג כשהיצר הרע שם בפניו מכשול. ואם לא ידע שאלו טכסיסי יצר הרע לא ידע להיזהר ממנו.

אמר משה יודע אני שישראל רוגנים הם, שעושה להם חשבון מכל מלאכת המשכן והוא נותן להם חשבון על כל דבר ודבר לזהב ולכסף ולנחושת,… קרא עוד...

קבלת קהל

קבלת קהל:

אופקים, רביעי ,אלישע 52 בית כנסת "אור שלום" .

תל אביב שני דרויאנוב 5 קומה 12 בית כלל (הישן).

 

 

 

 

 

המשך הלכות ומנהגי פורים:

    • מגילה של לילה אסור לקרות קודם צאת הכוכבים, אף על פי שמצטער הרבה מחמת התענית, אך יכול לטעום קצת קודם המגילה, כגון קפה וכדומה, כדי להחזיק מעט מחולשת התענית.
    • מצוה מן המובחר לשמוע קריאת המגילה בבית הכנסת במקום שיש רוב אנשים, משום ברוב עם הדרת מלך, ולכל הפחות יראה לשמוע אותה במניין עשרה, ואם אי אפשר לקרותה במנין יקרא אותה כל יחיד מתוך מגילה כשרה עם הברכות שלפניה, ואם אחד יודע לקרותה והשאר אינם יודעים, יקרא זה שהוא יודע והם ישמעו ויוצאים אף על פי שאינם עשרה, אבל ברכה שלאחריה אין אומרים רק בעשרה, ואך בלא שם ומלכות יכול גם יחיד לאמרה.
    • מנהג בכל ישראל שהקורא אינו קורא מתוך מגילה כרוכה, אלא פושט אותה וכופלה דף על דף כמו אגרת, מפני שנקראת "אגרת הפורים". אבל השומעים אינם צריכים לפשטה.
    • הקורא את המגילה בין ביום ובין בלילה, מברך לפניה שלש ברכות, על מקרא מגילה, שעשה נסים ושהחיינו. ולאחר קריאתה כורכה כולה ומניחה לפניו, ומברכין ברכת הרב את ריבנו וכו'. אם אבל קורא את המגילה, יברך אחר את הברכות משום ברכת שהחיינו.
    • בברכת שהחיינו של יום יכוונו גם על מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים וסעודת פורים, וכן השליח צבור צריך שיכוין להוציא את הציבור גם על מצות אלו.
    • הקורא את המגילה צריך לכוין להוציא את כל השומעים. וגם השומע צריך לכוין לצאת ולשמוע כל תיבה ותיבה. שאפילו אם רק תיבה אחת לא שמע אינו יוצא, ולכן צריך הקורא להשגיח מאד שבשעה שמרעישין ומבלבלין בהכאת המן, ישתוק שיהיה שקט

סיפורי ניסים

סיפורי-ניסים

פייסבוק