קוראים יקרים,

כתוב בפרשה: "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו"..

שואלים המפרשים- איך יתכן שיצחק לא הכיר את עשיו והרי דרך חכמים שיודעים לעמוד על טיבו של אדם, וק"ו כשמדובר בבנו, ואף שכתוב "ותכהינה עיניו מראות" – הרי בוודאי רבקה סיפרה לו על מעשיו הרעים.?

אפשר לומר שבאמת יצחק הכיר היטב את עשיו, ידע שהוא בבחינת חזיר הפושט את טלפיו לאמור ראו כי טהור אני. וראיה לכך שהכיר מהותו של עשיו, שלא היה שגור שם ה' בפיו, ולכן אמר לו "גשה נא ואמושך בני". וראיה נוספת שלא ברך את… קרא עוד...

קבלת קהל

קבלת קהל:

אופקים, רביעי ,אלישע 52 בית כנסת "אור שלום" .

תל אביב,שלישי דרויאנוב 5 קומה 16 בית כלל (הישן).

 

 

 

 

 

הלכות ומנהגי חג חנוכה:

  • אֵין מִתְעַנִּין בִּימֵי חֲנֻכָּה. אֲבָל בַּיּוֹם שֶׁלִּפְנֵיהֶם וּבַיּוֹם שֶׁלְאַחֲרֵיהֶם, מֻתָּרִין בְּהֶסְפֵּד וּבְתַעֲנִית.
  • בַּחֲנֻכָּה, מֻתָּר בַּעֲשִׂיַת מְלָאכָה. אַךְ הַנָּשִׁים נוֹהֲגוֹת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כָּל זְמַן שֶׁהַנֵרוֹת בַּבַּיִת דּוֹלְקִים, וְאֵין לְהָקֵל לָהֶן. וְהַטַּעַם שֶׁהַנָּשִׁים מַחְמִירוֹת יוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶהַגְּזֵרָה הָיְתָה קָשָׁה עַל בְּנוֹת יִשְֹרָאֵל, שֶׁגָזְרוּ, בְּתוּלָה הַנִשֵּׂאת, תִּבָּעֵל לַהֶגְמוֹן תְּחִלָּה. וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁהַנֵּס נַעֲשָׂה עַל יְדֵי אִשָׁה, בַּת יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר מְאֹד, וּבִקְּשָׁהּ הַמֶּלֶךְ הַצּוֹרֵר שֶתִּשְׁכַּב עִמּוֹ, וְאָמְרָה לוֹ, שֶׁתְּמַלֵּא בַקָּשָׁתוֹ, וְהֶאֱכִילַתּוּ תַּבְשִׁילֵי גְבִינָה, כְּדֵי שֶׁיִצְמָא וְיִשְׁתֶּה יַיִן וְיִשְׁתַּכֵּר וְיִישַׁן וְיֵרָדֵם. וְכֵן הָיָה, וְחָתְכָה אֶת רֹאשׁוֹ וְהֱבִיאַתּוּ לִירוּשָׁלָיִם. וְכִרְאוֹת שַׂר צְבָאָם כִּי אָבַד מַלְכָּם, וַיָנוּסוּ. וְלָכֵן קְצָת נוֹהֲגִים לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב בַּחֲנֻכָּה, זֵכֶר לַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי חָלָב.
  • כָּל הַשְׁמָנִים כְּשֵׁרִים לְנֵר חֲנֻכָּה. וּמִכָּל מָקוֹם מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִקַּח שֶׁמֶן זַיִת,וְאִם אֵינוֹ מָצוּי, יִבְרוֹר שְׁאָר שֶׁמֶן שֶׁאוֹרוֹ זַךְ וְנָקִי, אוֹ נֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה, שֶׁגַּם כֵּן אוֹרָן זָךְ. וְלֹא יִהְיוּ שְׁנַיִם קְלוּעִים בְּיַחַד, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כִּמְדוּרָה, אֶלָּא כָּל נֵר, יְחִידִי. וְלֹא יַעֲשֶׂה מִשַּׁעֲוָה שֶׁל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, מִשׁוּם דְּמָאִיס. וְכֵן כָּל הַפְּתִילוֹת כְּשֵׁרוֹת לְנֵר חֲנֻכָּה, וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, לִקַּח צֶמֶר גֶפֶן . וְאֵין צָרִיךְ בְּכָל לַיְלָה פְּתִילוֹת חֲדָשׁוֹת, אֶלָּא מַדְלִיק גַּם בָּרִאשׁוֹנוֹת, עַד שֶׁיִכְלוּ.

 

סיפורי ניסים

סיפורי-ניסים

פייסבוק