פרשת וישלח

"וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר"-

נשא פעם דברים רבנו הסבא קדישא החפץ חיים זצ"ל באסיפת ועד הישיבות, שנתכנסה אודות החזקת התורה אמר בתורה הקדושה כתוב: שהמלאך נאבק עם יעקב אבינו שהוא היה אחרון שבאבות, וצריכים להתבונן בשביל מה המתין המלאך כל כך הרבה ולא נאבק מיד עם אברהם או עם יצחק, אבל העניין הוא כי ידוע שאברהם אבינו הוא עמוד החסד ועמוד העבודה זהו יצחק שפשט צווארו לשחיטה, בהר המוריה ועמוד התורה זהו יעקב וכמ"ש "תתן אמת ליעקב", "ויעקב איש תם יושב אהלים" באוהלה… קרא עוד...

קבלת קהל

קבלת קהל:

אופקים: ימי ראשון ורביעי בבית המדרש "אור שלום" בנשיאות הרב. רחוב אלישע 52 .

תל אביב: ימי שני רחוב דרויאנוב 5 (בוגרשוב פינת צפת).

 

 

 

 

 

הלכות חנוכה המשך:

1.מנהג פשוט במדינותינו כמהדרין מן המהדרין, שמדליקין כל אחד ואחד מבני הבית, בלילה הראשון – נר אחד, ובשני – שני נרות, וכן מוסיפין, עד שבליל שמיני מדליק שמונה.

וצריכין ליזהר שיתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד, כדי שיהיה היכר כמה נרות מדליקין. ולא ידליקו במקום שמדליקין נרות כל השנה, כדי שיהיה היכר שהם נרות חנוכה.

2.מצוַת נר חנוכה להדליק בפתח הסמוך לרשות הרבים, משום פרסומי ניסא; וכך היו עושין בזמן המשנה והגמרא. ובזמן הזה, שאנו דרים בין האומות, מדליקין בבית שהוא דר בו. ואם יש לו חלון לרשות הרבים, ידליקם שם; ואם לאו, מדליקן אצל הפתח.

ומצווה שיניחנה בטפח הסמוך לפתח משמאל, שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, ונמצא שהוא מסובב במצוות. ויותר טוב להניחם בחלל הפתח.

3.מצווה להניחם למעלה משלושה טפחים מן הקרקע, ולמטה מעשרים אמה. ואם הניחם למעלה מעשרה, יצא. אבל אם הניחם למעלה מעשרים אמה, לא יצא, משום דלמעלה מעשרים לא שלטא עינא. ומי שהוא דר בעליה, יכול להניחם בחלון, אף על פי שהוא גבוה מעשרה טפחים. אבל אם החלון למעלה מעשרים אמה מקרקע רשות הרבים, דלא שלטא בהו עינא מההולכים ברשות הרבים, אזי טוב יותר להניחם אצל הפתח.

הנרות יהיו בשורה אחת בשווה, לא אחד גבוה ואחד נמוך. ויהיה הפסק בין נר לנר, שלא יתקרב הלהב של זה לזה ויהיה כמו מדורה. ובנרות של שעווה יהיה הפסק, שלא יתחמם זה מזה ויטיף השעוה ויתקלקלו.

מילא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כלי, כל פתילה עולה בשביל נר אחד. לא כפה עליה כלי, אפילו לנר אחר אינה עולה, לפי שהיא כמדורה.

4.נר שיש לו שתי פיות או יותר, לא ידליקו בו שנים, אפילו בלילה הראשון, משום דליכא היכר כמה נרות מדליקין.

זמן הדלקתן מיד בצאת הכובבים, ולא יאחר. ואסור לעשות שום דבר קודם ההדלקה, אפילו ללמוד; רק אם לא התפלל מעריב, יתפלל תחילה ואחר כך ידליק. (וזמן ההדלקה, למנהג אשכנז, מדליקין בין מנחה למעריב, מיד לאחר שקיעת החמה; ולמנהג החסידים, מדליקין לאחר צאת הכוכבים ומעריב).

סיפורי ניסים

סיפורי-ניסים

פייסבוק