פרשת דברים- חזון השבת שלפני תשעה באב נקראת שבת חזון על שם ההפטרה הנקראת בשבת זו. "..חזון ישעיהו בן אמוץ…". נשאלת השאלה: מדוע אנו קוראים בישעיהו? הלוא בירמיהו היינו אמורים לקרוא, שהרי ירמיהו הוא נביא החורבן שגם חי בתקופה זו? ישעיהו חי בתקופה מוקדמת לחורבן כנאמר: "..אשר חזה על יהודה וירושלים בימי עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו מלכי יהודה…", ואילו ירמיהו חי בתקופת החורבן (בית ראשון) כנאמר: "..דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכוהנים אשר בענתות… אשר היה דבר ה' אליו בימי יאשיהו…ויהיה בימי יהויקים בן יאשיהו… עד תם עשתי עשרה שנה… קרא עוד...

קבלת קהל

קבלת קהל:

אופקים, רביעי ,אלישע 52 בית כנסת "אור שלום" .

תל אביב,שלישי דרויאנוב 5 קומה 16 בית כלל (הישן).

 

 

 

 

 

הלכות ומנהגי יום תשעה באב:
• תשעה באב אסור באכילה ושתיה ורחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, ולילו כיומו לכל דבר. ואין אוכלים אלא מבעוד יום של ערב תשעה באב. ובין השמשות שלו אסור כיום הכפורים.
• אם קיבל עליו בפירוש בשפתיו שלא לאכול אחר סעודה המפסקת אסור לו לאכול יותר אפילו עודנו יום. אבל אם קיבל עליו בהרהור בלב אינה קבלה.
• ראוי ונכון להחמיר שלא לעשן סיגריות בתשעה באב. ובפרט יש להחמיר בעת קריאת איכה וקינות בבית הכנסת. אבל לצורך קצת, כגון למי שרגיל מאד בעישון, ויש לו צער גדול במניעתו מעישון סיגריות, יש להתיר לו לעשן בתשעה באב בצנעא בתוך ביתו וכדומה, אבל לא יעשן בפרהסיה בתשעה באב.
• רחיצה אסורה בתשעה באב בין בחמין בין בצונן, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור. ובשחרית נוטל ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד, ולאחר שניגבם ועדיין לחות קצת מעבירם על עיניו. ואם היה לכלוך על גבי עיניו ודרכו לרחצם במים, רוחץ ומעבירו ואינו חושש.
• מי שהיו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה, מותר לרחוץ להעביר הלכלוך.
• נשים המבשלות ומדיחות הירקות במים, אף על פי שידיהם נוגעות במים אין לחוש על זה כלל. וסיכה אינה אסורה אלא של תענוג.
• נעילת הסנדל אסורה בין לאנשים בין לנשים, ודווקא בנעלים של עור, אבל של בגד ועץ וגומי, מותר, שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו ומרגיש שהוא יחף, ואפילו לובש גרבים ונועל עליהם נעלי עור אסור.
• אם שכח לקנות נעלי גומי לפני תשעה באב, רשאי לקנות לאחר מכן, אך נכון לכתחילה שיחדש אותם איזה זמן קודם שבוע שחל בו תשעה באב.
• אסור ללמוד תורה ביום זה, גם על ידי הרהור, כיון שהכל תלוי בשמחת הלב. ומכל מקום כשמהרהר בדברי תורה, ואינו מבין מה שמהרהר, כגון שמהרהר בזוהר הקדוש בתשעה באב, וכדומה, אפשר שאין בזה איסור.
• אין לקרוא תהלים בתשעה באב, והמקל בזה יש לו על מה לסמוך, אבל חוק לישראל וסדר מעמדות יש להחמיר שלא לקראם בתשעה באב, אפי' אם הוא רגיל בהם בכל יום. ואומרים בסוף התפלה שיר של יום ואין כאלוהינו ופיטום הקטורת כמו בכל יום.
• מותר למסור דבר מידו ליד אשתו שאינה נדה בתשעה באב. וכן מעיקר הדין אין צריך להיזהר בשאר דיני הרחקות בתשעה באב, וכן מעיקר הדין אין צריך להיזהר שלא לגעת באשתו בתשעה באב.
• הכל חייבים להתענות בתשעה באב, ואסור לפרוץ גדר, ואפילו מעוברות ומניקות שפטורות משאר צומות של דברי קבלה, מתענות ומשלימות בתשעה באב. אך מעוברות ומניקות שיש להן חולי, אפילו אין בו סכנה אין להם להתענות בתשעה באב. ואם יש להן חולשה רבה, יעשו שאלת חכם. ונכון לעשות שאלת חכם בכל מקרה.

סיפורי ניסים

סיפורי-ניסים

פייסבוק