בס"ד

פרשת ראה

פרשת "ראה" פותחת במילת ראיה מוחשית המכוונת לראיה רוחנית, שנאמר:

"ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה'…והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה'"

לכאורה ניתן לשאול: כיצד יכול היה משה להראות לישראל ברכה וקללה מוחשיים אשר אינם ניתנים לראיית העין? ועוד, מדוע לגבי הברכה קובע משה: "אשר תשמעו", ואילו לגבי הקללה דיבר משה בלשון ספק: "אם לא תשמעו"? לשאלות אלה משיב המדרש: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה', למה נאמר? לפי שנאמר: 'החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה', שמא… קרא עוד...

קבלת קהל

תאריכים קרובים:

2/8/17- אופקים, רביעי ,אלישע 52 בית כנסת "אור שלום" .

8/8/17- תל אביב,שלישי דרויאנוב 5 קומה 16 בית כלל (הישן).

 

 

 

 

 

הלכות ומנהגי חודש אלול :

חודש אלול ועשרת ימי תשובה, הם הימים שבהם ראוי לכל אדם לפשפש במעשיו, ולהרבות בתורה ובמעשים טובים, ולשוב בתשובה שלמה, הן מעבירות שבין אדם למקום, והין מעבירות שבין אדם לחברו. ואף על פי שהתשובה יפה בכל ימות השנה, בעשרת ימי תשובה יפה יותר, שנאמר: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב". וכבר אמרו דורשי רשומות: "אני לדודי, ודודי לי" – ראשי תיבות אלו"ל, וסופי תיבות בגימטריה: 40, רמז לסך הימים של חודש אלול ועשרת ימי תשובה. וכן אמרו על הפסוק "וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ", ראשי תיבות אלו"ל.‎

ונכון לכוון בימים אלו היטב בברכת "השיבנו" שבתפילת שמונה עשרה, ולהתפלל על אחֵינו ביני ישראל שסטו מתורת ה' ויצאו לתרבות רעה, שהשם יתברך יערה עליהם רוח ממרום ויתן בליבם שישובו בתשובה שלמה. ובפרט אם הם קרוביו, כי ימים אלו הם ימי רצון לפני הקדוש ברוך הוא, שימינו פשוטה לקבל שבים.‎

ומנהג יפה לומר אחרי תפילת שחרית, מראש חודש אלול ועד הושענא רבה, מזמור כ"ז בתהילים ("לְדָוִד, ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי"), וכמו שדרשו : "אורי" – בראש השנה. "וישעי" – ביום הכיפורים, "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה" – רמז לחג הסוכות.

סיפורי ניסים

סיפורי-ניסים

פייסבוק