קוראים יקרים,

כתוב בפרשה:" וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד"….

התורה ניתנה באש במים ובמדבר.

ידוע שנמשלו דברי תורה למים , מה המים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך דברי התורה מניחים למי שדעתו גבוהה עליו והולכים למי שדעתו שפלה.

מהסיבה הזו ניתנה התורה על הר סיני הקטן שבהרים דווקא, כדי להראות לנו שהתורה מתקיימת אצל הענווים.

גם לאש נמשלה התורה שכתוב:" כי נר מצווה ותורה אור"- משום שהתורה מאירה לאדם את דרכו בחיים, ומדריכה אותו בדרך שבה הולך.

התורה שניתנה למשה רבינו הייתה כתובה אש שחורה… קרא עוד...

קבלת קהל

תאריכים קרובים:

24/5/17- אופקים, רביעי ,אלישע 52 בית כנסת "אור שלום" .

6/6/17- תל אביב,שלישי דרויאנוב 5 קומה 16 בית כלל (הישן).

 

 

 

 

 

הלכות חג השבועות:

א. מצווה להדליק נרות בליל יום טוב, וצריך לברך לפני ההדלקה: "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב". ונכון שלא לברך "שהחיינו" בעת הדלקת הנרות, ולסמוך על ברכת "שהחיינו" שמברכים בקידוש.

ב .במקומות אלו שאפשר בנקל להמתין מלקדש בליל חג השבועות עד לאחר צאת הכוכבים, נכון לעשות כן. אבל בארצות אירופה וכדומה שהשקיעה מתאחרת מאד בימי הקיץ, ובני הבית מצטערים לשבת ולהמתין עד הלילה, יש להקל להם לקדש ולסעוד מבעוד יום. וכל זה לגבי הקידוש, אבל תפילת ערבית אפשר להתפלל מבעוד יום.

ג. פשט המנהג בכל תפוצות ישראל להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר. כדי לתקן עוון אבותינו, שבשעת קבלת התורה נרדמו ישראל כל הלילה, עד שהוצרך הקב"ה להעירם משנתם לקבלת התורה. ואמרו בזוהר הקודש: "כל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזאת ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזיכרונות, והקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של עולם העליון".

ד. יש להימנע משיחת חולין ודברים בטלים בלילה הקדוש הזה. ושלא לאבד זמן יקר זה בשיחה בטלה. ויושב בטל כישן דמי. ועל פי הקבלה אין לקרוא משנה בלילה הזה.

ה. סמוך לזמן חצות הלילה יש לקרוא קריאת שמע. ואין לברך ברכות התורה אלא רק לאחר עלות השחר. ומנהגינו לברך בעמוד השחר כל ברכות השחר חוץ מברכות "על נטילת ידיים" ו"אשר יצר". אלא אם כן הוצרך לנקביו שאז מברך גם "אשר יצר", (אבל לא מברך "על נטילת ידיים").

ו.העוסקים בתורה בלילה, ומגישים להם מידי פעם בפעם תה או קפה, אינם צריכים לחזור ולברך על כל כוס וכוס, אלא די בברכה אחת, והיא פוטרת את הכל. ואם יצא מחוץ לפתח בית הכנסת, ואח"כ חזר, צריך לחזור ולברך.

ז. נוהגים לשטוח עשבי בשמים ושושנים בבית הכנסת ובבתים לכבוד חג השבועות, זכר למה שאמרו חז"ל: "כל דיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים" וכן נוהגים להעמיד ענפי אילנות בבית הכנסת ובבתים, לרמוז למה שאמרו חז"ל: "בעצרת נידונים על פירות האילן".

ח. נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, והטעם, מפני שבעשרת הדיברות נתגלו לאבותינו כל חלקי התורה ומצוותיה, וכשבאו לבתיהם לא מצאו מה לאכול תיכף, זולת מאכלי חלב. כי לבשר היו צריכים הכנה רבה: לשחוט בסכין ללא פגם, לנקר החלב וגיד הנשה, ולבשל הבשר בכלים חדשים, כי הכלים שהיו להם מקודם, נאסרו מפני המאכלים שנתבשלו בהם קודם מתן תורה.

 

 

סיפורי ניסים

סיפורי-ניסים

פייסבוק