"כל אלמנה ויתום לא תענון"

קוראים יקרים,

אנו למדים שהאיסור לצער בני אדם אינו מדובר רק על אלמנה ויתום בלבד, אלא נאמר לפי כל איש ואיש, עד היכן מגיע הגדר של הצער ומה חומרת האיסור?

בשעה שהיו רבי ישמעאל ורבי שמעון יוצאים להורג אמר רבי שמעון רבי איני יודע על מה אני נענש, אמר לו רבי ישמעאל מימך בא אדם לדין או שאלה ועכבת אותו עד שתשתה את כוסך ונועל סנדלך, אמרה התורה אם תענה- "אחד עינוי מרובה אחד עינוי מועט". אמר לו רבי ניחמתני.

שכן לצער אדם מישראל אין… קרא עוד...

קבלת קהל

תאריכים קרובים:

15/2/17- אופקים, רביעי ,אלישע 52 בית כנסת "אור שלום" .

14/2/17- תל אביב,שלישי דרויאנוב 5 קומה 16 בית כלל (הישן).

 

 

 

 

 

הלכות אבדה ומציאה:

  • הרואה אבדת ישראל חייב לטפל בה ולהשיבה לבעליה, שנאמר השב תשיבם. ואם נטלה על מנת לגוזלה, ועדיין לא נתייאש הבעלים ממנה, עובר משום השב תשיבם לאחיך, ומשום לא תגזול, ומשום לא תוכל להתעלם. ואפילו אם יחזירה אחר כך כבר עבר על לא תוכל להתעלם.
  • נטל את המציאה קודם שהבעלים התייאשו ממנה על דעת להחזירה להם, ולאחר ייאוש נתכוון לגוזלה, אינו עובר אלא משום השב תשיבם. ואם המתין עד אחר ייאוש ונטלה, אינו עובר אלא משום לא תוכל להתעלם.
  • וכל זה במקום שהוא חייב להשיב את האבדה, ובמקום שראוי להסתפק בה באבדה ושתהא בעניין שמוכח שהיא אבדה, ולא תהיה מדעת [הפקר] ושיהיה בה שווה פרוטה, ושיהיה סימן בגופה או במקומה, ושהיה מטפל בה אם הייתה שלו, ושתהיה של מי שחייב להשיב אבדתו. אבל אם חסר אחד מכל אלו אינו חייב להשיב את אבדתו.                                               שבת שלום.

 

 

 

סיפורי ניסים

סיפורי-ניסים

פייסבוק