פרשת "ראה" פותחת במילת ראיה מוחשית המכוונת לראיה רוחנית, שנאמר: "ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה'…והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה'" לכאורה ניתן לשאול: כיצד יכול היה משה להראות לישראל ברכה וקללה מוחשיים אשר אינם ניתנים לראיית העין? ועוד, מדוע לגבי הברכה קובע משה: "אשר תשמעו", ואילו לגבי הקללה דיבר משה בלשון ספק: "אם לא תשמעו"? לשאלות אלה משיב המדרש: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה', למה נאמר? לפי שנאמר:… קרא עוד...

קבלת קהל

2/9/14תל אביב- דרויאנוב 5, קומה 18, בית כלל.

20/8/14- אופקים- אלישע 52, שכונת שפירא.

3/9/14- אופקים- אלישע 52, שכונת שפירא.

הלכות סעודה בשבת:

א אין קידוש אלא במקום סעודה, שנאמר: וקראת לשבת עונג, ופירשו חז"ל, שקריאת השבת (הקידוש) תהיה במקום עונג (הסעודה). לפיכך אם קידש על היין ולא סעד לא יצא גם ידי חובת קידוש. ואפילו סעד אחר כך בבית אחר לא יצא ידי חובת קידוש. והרי הוא כאוכל בלי קידוש, ולכן אם נאלץ לאכול סעודתו בבית אחר צריך לחזור ולקדש במקום סעודה שם.

ב מי ששומע מחבירו או שכנו את ברכת הקידוש על היין, וכיון לצאת ידי חובת קידוש, ולא סעד שם, לא יצא ידי חובת קידוש, ובכל זה אין הבדל בין איש לאשה.

סיפורי ניסים

סיפורי-ניסים

פייסבוק